Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 2b
וּטְמֵא מֵת. תּוֹלְדוֹתֵיהֶן לָאו כַּיּוֹצֵא בָּהֶן; דְּאִילּוּ אָב – מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים, וְאִילּוּ תּוֹלָדוֹת – אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין מְטַמֵּא, אָדָם וְכֵלִים לֹא מְטַמֵּא.
Traduction
and one who is impure with impurity imparted by a human corpse. A person, a vessel, or food that is rendered impure through contact with an item classified as a primary category of ritual impurity is characterized as a subcategory. In that domain, their subcategories are dissimilar to them, as any person or item classified as a primary category of ritual impurity impurifies a person and impurifies any vessels with which it comes into contact, while a person or item classified as a subcategory of ritual impurity impurifies food or drink, but does not impurify a person or vessels.
Rachi non traduit
וטמא מת. מי שנגע במת הוי אב הטומאה דמת עצמו אבי אבות הטומאה הוא והנוגע בו הוי אב הטומאה ומטמא אדם וכלים דהא כתיב כל אשר יגע בו הטמא יטמא וגו' (במדבר יט) והאי קרא בטמא מת כתיב ומשמע דמטמא אדם דהא כתיב והנפש הנוגעת וגו':
Tossefoth non traduit
דאילו אב מטמא אדם וכלים. גרס ולא גרסינן אדם ובגדים שלשון זה משמע מטמא אדם לטמא בגדים וא''ת והרי טמא מת עושה כלי מתכת כיוצא בו דחרב הרי הוא כחלל אלמא יש מהן כיוצא בהן וי''ל דאכתי אינו עושה כיוצא בו שאותו כלי מתכת אין עושה כלי מתכת אחר כיוצא בו כמו שמדקדק ר''ת בריש מתני' דאהלות:
הָכָא מַאי? אָמַר רַב פָּפָּא: יֵשׁ מֵהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, וְיֵשׁ מֵהֶן לָאו כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.
Traduction
After determining that there are instances where the legal status of subcategories is like that of primary categories, e.g., Shabbat, and there are instances where the legal status of subcategories is dissimilar to that of primary categories, e.g., ritual impurity, the Gemara asks: Here, with regard to the laws of damages, what is the relationship between the primary categories and their subcategories? Rav Pappa said: There are, among the primary categories of damage, some whose subcategories are similar to them, and there are, among them, some whose subcategories are dissimilar to them.
Rachi non traduit
הכא מאי. תולדות דשבת הוי כאבות תולדות דטומאה לא הוי כאבות והכא תולדות דנזקין מאי מי אמרינן תולדות כיוצא בהן לא שנא אב ל''ש תולדה אם הזיק משלם או דלמא לא:
יש מהן כו'. ולקמן מפרש מילתיה דרב פפא בשמעתין:
תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה אָבוֹת נֶאֶמְרוּ בְּשׁוֹר – הַקֶּרֶן, וְהַשֵּׁן, וְהָרֶגֶל.
Traduction
§ Seeking to clarify Rav Pappa’s statement, the Gemara cites a baraita that delineates the primary categories of damage. The Sages taught in a baraita: Three primary categories of damage were stated in the Torah with regard to an ox. An ox causes damage in three ways, and each is classified as a distinct primary category of damage represented by a part of the body of the ox: There is the category of Goring [keren], literally, horn. This is referring to an ox goring a person or an animal and causing damage. And there is the category of Eating [shen], literally, tooth. This is referring to one’s ox causing damage by consuming another person’s produce. And there is the category of Trampling [regel], literally, foot. This is referring to an ox trampling another person’s belongings and causing damage. These are classified as primary categories because they are mentioned explicitly in the Torah.
Rachi non traduit
הקרן. לנגוח:
השן. לאכול:
רגל. דריסה לשבור את הכלים:
Tossefoth non traduit
תנו רבנן שלשה אבות. הפסיק בברייתא זו לפרש תולדותיהן לאו כיוצא בהן דקאמר רב פפא אהייא:
קֶרֶן מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''כִּי יִגַּח'' – אֵין נְגִיחָה אֶלָּא קֶרֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל, וַיֹּאמֶר: כֹּה אָמַר ה', בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם וְגוֹ'''. וְאוֹמֵר: ''בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח''.
Traduction
The Gemara elaborates: From where do we derive the primary category of Goring? The source is as the Sages taught in a baraita: The verse states: ''And if an ox gores a man or a woman'' (Exodus 21:28); and goring is performed only with a horn, as it is stated: ''And Zedekiah, son of Chenaanah, made himself horns of iron, and said: So says the Lord: With these shall you gore the Arameans, until they are consumed'' (I Kings 22:11). And the verse also states: ''His firstborn bull, majesty is his, and his horns are the horns of the wild ox; with them he shall gore the nations'' (Deuteronomy 33:17).
Rachi non traduit
באלה תנגח את ארם בהם עמים ינגח. אלמא נגיחה בקרן:
מַאי ''וְאוֹמֵר''? וְכִי תֵּימָא דִּבְרֵי תוֹרָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה לָא יָלְפִינַן, תָּא שְׁמַע: ''בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ''.
Traduction
The Gemara interrupts its citation of the baraita and asks: What is the purpose of citing the additional verse introduced with the term: And the verse also states? The Gemara answers: And if you would say that the first verse cited is not a legitimate source as it is a verse from the Prophets, and we do not derive Torah matters from the texts of the tradition, i.e., Prophets and Writings, come and hear proof from the Torah: ''His firstborn bull, majesty is his.''
Rachi non traduit
דברי קבלה. נביאים וכתובים:
וְהַאי מֵילָף הוּא?! גִּילּוּי מִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא, דִּנְגִיחָה בְּקֶרֶן הוּא!
Traduction
The Gemara rejects the possibility that the reason a second verse was cited is that the primary category of Goring cannot be derived from a verse in the Prophets: But is this a halakhic derivation? It is a mere disclosure of the matter, that goring is performed with a horn. A verse in the Prophets can certainly serve as a source for that disclosure.
Rachi non traduit
והאי מילף הוא. בתמיה הא לא גמרי' מדברי קבלה לא חיוב ולא פטור אלא גלוי מילתא הוא דכל היכי דכתיב נגיחה בקרן הוא:
אֶלָּא מַהוּ דְּתֵימָא, כִּי פַּלֵּיג רַחֲמָנָא בֵּין תָּם לְמוּעָד – הָנֵי מִילֵּי בִּתְלוּשָׁה, אֲבָל בִּמְחוּבֶּרֶת – אֵימָא כּוּלָּהּ מוּעֶדֶת הִיא;
Traduction
Rather, the reason the baraita cites a second verse is lest you say, based on the first verse, that when the Merciful One distinguishes between liability for damage caused by an innocuous ox, for which the owner is liable to pay half of the damages for the first three times that it gores, and liability for damage caused by a forewarned ox, which already gored three times and whose owner was cautioned to prevent the ox from goring, for which he is liable to pay the full damages, that statement applies only to damage caused with a detached horn, like the horn of Zedekiah described in the verse, e.g., if an animal held a detached horn in its mouth and caused damage with it; but for damage that an ox caused with a horn attached to its head, say that in all cases the legal status of the ox is that of a forewarned ox and its owner is liable to pay for all of the damage.
Rachi non traduit
אלא. להכי איצטריך ואומר דמהו דתימא כי חלק רחמנא בין תמה למועדת דבשור תם כתיב וחצו את כספו דלא משלם אלא חצי נזק ובמועד כתיב שלם ישלם שור תחת השור דמשלם נזק שלם ה''מ בקרן תלושה דומיא דקרני צדקיה בן כנענה וכגון שאחזה הבהמה הקרן בין שיניה ונגחה דהתם ודאי לא משלם תם כוליה נזק משום דאין דרכה בכך ולא היה לבעלים לשמור מדבר זה:
אבל מחוברת. דאורחיה הוא:
אימא כולה מועדת היא. אפילו בתחילה ומשלם נזק שלם:
Tossefoth non traduit
אבל במחוברת אימא כולה מועדת היא. לשלם נזק שלם אפילו בפעם ראשונה וא''ת ומהי תיתי אי מתלושה דייה כתלושה אי משאר אבות התינח למ''ד (לקמן בבא קמא ד' ה:) קרן עדיפא דכוונתו להזיק ואפילו קרן אתי וכדמפרש ר''ת לקמן דהיינו למ''ד פלגא נזקא ממונא דאית ליה סתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימי אבל למ''ד פלגא נזקא קנסא דאית ליה סתם שוורים בחזקת שימור קיימי לא אתיא קרן מכולהו כדאמרינן לקמן (שם) כי שדית בור בינייהו אתי כולהו לבר מקרן דאיכא למיפרך שכן מועדין מתחילתן פי' דרכן להזיק משא''כ בקרן דבחזקת שימור קיימי וי''ל דלמ''ד פלגא דנזקא קנסא הא דקאמר אבל במחוברת אימא כולה מועדת היא וישלם נזק שלם בפעם ראשונה לאו משום דאיצטריך קרא לאשמועינן דאין מועדת אלא התנא הוצרך לאשמועינן להביא ראיה מן הפסוק דמחוברת נמי הוי בכלל נגיחה שלא תטעה לומר דנגיחה היינו בתלושה דומיא דקרני ברזל דצדקיה אבל במחוברת דרכו להזיק מתחילתו ונלמוד מבור ומחד מאבות לחייבו לכתחלה נזק שלם:
תָּא שְׁמַע: ''בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְגוֹ'''.
Traduction
Therefore, the baraita says: Come and hear a proof from another verse: ''His firstborn bull, majesty is his, and his horns are the horns of the wild ox; with them he shall gore the nations,'' where the reference is to a horn attached to the ox’s head. Evidently, when an ox gores with its own horns there is a distinction between an innocuous ox and a forewarned ox.
Rachi non traduit
ת''ש. וקרני ראם כתיב בה נגיחה אלמא מחוברת נמי קרי נגיחה ובסתם נגיחה פליג רחמנא בין קרן תמה לקרן מועדת:
תּוֹלָדָה דְקֶרֶן מַאי הִיא? נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה, וּבְעִיטָה.
Traduction
The Gemara resumes its citation of the baraita: What is a subcategory of Goring? It includes any action that an ox performs with its body with the objective of inflicting damage: Pushing [negifa], biting, crouching upon items with the objective of inflicting damage, and kicking.
Rachi non traduit
נגיפה. שדחפה בגופה והזיקה בכוונה:
רביצה. שראתה כלים בדרך והלכה ורבצה עליהן כדי לשברן:
בעיטה. שבעטה ברגליה ושברה את הכלים ואהכי הוו תולדה דקרן דכוונתן להזיק כי קרן ואין הנאה להזיקה כי קרן ואין הזיקו מצוי תדיר והלכך הוו כי קרן דכל אימת דלא הועדה בב''ד ג' פעמים בכך אינה משלמת נזק שלם:
מַאי שְׁנָא נְגִיחָה דְּקָרֵי לַהּ אָב – דִּכְתִיב ''כִּי יִגַּח'', נְגִיפָה נָמֵי כְּתִיב ''כִּי יִגֹּף''! הַאי נְגִיפָה – נְגִיחָה הִיא. דְּתַנְיָא: פָּתַח בִּ''נְגִיפָה'' וְסִיֵּים בִּ''נְגִיחָה'', לוֹמַר לָךְ: זוֹ הִיא נְגִיפָה זוֹ הִיא נְגִיחָה.
Traduction
The Gemara asks: What is different about goring that it is characterized as a primary category of damage, as it is written explicitly in the verse: ''And if an ox gores a man or a woman'' (Exodus 21:28); accordingly, negifa should also be characterized as a primary category, as it is written: ''If one man’s ox hurts [yiggof ] the ox of another'' (Exodus 21:35)? The Gemara answers: This negifa mentioned in the verse, is actually a reference to goring, as it is taught in a baraita that the verses states: ''And if one man’s ox hurts [yiggof ] the ox of another…or if it is known that the ox was a goring ox in time past'' (Exodus 21:35–36). The verse began its description of the case with the term negifa and it concluded with the term goring to say to you that in this context the two terms describe the same action: This action is negifa and this same action is goring.
Rachi non traduit
מאי שנא נגיחה דקרי ליה אב דכתיב כי יגח נגיפה נמי כתיב כי יגוף שור איש את שור רעהו. וכיון דנגיפה כתיב תיהוי נמי אב:
הך נגיפה נגיחה הוא. ולא דחיפת הגוף:
פתח הכתוב בנגיפה. כי יגוף שור איש את שור רעהו:
וסיים בנגיחה. או נודע כי שור נגח הוא ולא כתיב כי שור נגף הוא אלא נגח:
לומר לך. דהך נגיפה לאו דחיפת הגוף היא אלא נגיחת קרן וליכא למימר דאכתי נגיפה הוי אב ונגיחה זו היא נגיפה דהיינו דחיפת הגוף דהא נגיחה אשכחן דבקרן היא:
מַאי שְׁנָא גַּבֵּי אָדָם דִּכְתִיב ''כִּי יִגַּח'', וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי בְּהֵמָה דִּכְתִיב ''כִּי יִגֹּף''?
Traduction
The Gemara asks: If the two terms are interchangeable, what is different with regard to an ox goring a person that it is written: ''And if an ox gores a man or a woman'' (Exodus 21:28), and what is different with regard to an ox goring an animal that it is written: ''If one man’s ox hurts [yiggof ] the ox of another'' (Exodus 21:35)?
Rachi non traduit
גבי אדם. כשהשור נגח אדם כתיב כי יגח שור את איש וגבי נגיחה שור בשור כתיב כי יגוף שור איש את שור רעהו:
אָדָם – דְּאִית לֵיהּ מַזָּלָא, כְּתִיב ''כִּי יִגַּח''; בְּהֵמָה – דְּלֵית לַהּ מַזָּלָא, כְּתִיב ''כִּי יִגֹּף''.
Traduction
The Gemara explains: With regard to a person, who has the ingenuity to defend himself and is not easily injured, it is written: ''If an ox gores,'' a term indicating an attack of greater force. With regard to an animal, which does not have the ingenuity to defend itself and is more easily injured, it is written: ''If an ox hurts [yiggof ],'' a term indicating an attack of lesser force. The term yiggof is related to the term magefa, meaning plague. The Torah employs that term with regard to the goring of an animal to indicate that when an animal is gored, regardless of the force of the blow, it will likely result in its death.
Rachi non traduit
אדם דאית ליה מזלא. שיש לו דעת לשמור את גופו:
כתיב כי יגח. דודאי נתכוון השור להרע ובא עליו בכח אבל נגיפה הוי משמע שמצאו עומד ודחפו בקרניו לישנא אחרינא אית ליה מזלא ואינו נוח להמיתו בנגיפה דהיא דחיפת קרן מעט אלא בנגיחה בכח ובכוונה ובתחיבת קרן בגוף:
וּמִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן – דְּמוּעָד לְאָדָם הָוֵי מוּעָד לִבְהֵמָה וּמוּעָד לִבְהֵמָה לָא הָוֵי מוּעָד לְאָדָם.
Traduction
And the Torah’s use of these terms teaches us a matter in passing: Because the effort required for the ox to gore a person to death is greater than the effort required for the ox to gore an animal to death, the halakha is that an ox that is forewarned with regard to goring a person is also forewarned with regard to an animal. But an ox that is forewarned with regard to an animal is not forewarned with regard to a person.
Rachi non traduit
ואגב אורחיה קמ''ל. קרא מדתלה נגיחה באדם ונגיפה בבהמה דמשמע נוחה היא הבהמה למות מן האדם משמיענו דשור המועד להרוג את הבהמה ג' פעמים לא חשיב העדאה לגבי אדם דאם נגח אדם ומת דינו כתם דאינו משלם את הכופר דבתם ההורג אדם כתיב סקול יסקל השור ובעל השור נקי (שמות כ''א:כ''ח) ובמועד כתיב וגם בעליו יומת וההיא מיתה היינו ממון שמשלם את הכופר דמי נהרג ליורשיו ולא מיתה ממש דאמרינן בפ''ק דסנהדרין (דף טו:) על רציחתו אתה הורגו ואי אתה הורגו על רציחת שורו אבל מועד לאדם הוי מועד לבהמה ומועד להרוג את האדם משכחת לה כשלא עמד בדין עד שנגח שלש פעמים שלא נסקל מיד כשהמית הראשון:
Tossefoth non traduit
ומלתא אגב אורחיה קמ''ל. ואפילו לרב פפא דאמר לקמן בשור שנגח ד' וה' (בבא קמא דף לז.) דמועד לאדם סתמא לא הוי מועד לבהמה היינו דוקא שנגח ג' בני אדם דבהכי לא הוי מועד לבהמה אבל נגח אדם ושור וחמור דהוי מג' מינים הוי מועד לכל אבל נגח שור וחמור וגמל לא הוי מועד לאדם ואע''ג דלכל בהמה הוי מועד אפילו לרב פפא כדאיתא התם וה''ר מנחם פי' דה''ק מועד לאדם שהיה מועד לכל וחזר בו מבהמה ונשאר מועד לאדם הוי מועד לבהמה דחזרה דבהמה לאו חזרה היא אבל מועד לכל וחזרה מאדם לא הוי מועד לאדם דחזרה דאדם חזרה היא:
נְשִׁיכָה – תּוֹלָדָה דְשֵׁן הִיא! לָא; שֵׁן – יֵשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקָהּ, הָא – אֵין הֲנָאָה לְהֶזֵּיקָהּ.
Traduction
The Gemara questions the classification in the baraita of biting, crouching, and kicking as subcategories of Goring: Isn’t biting a subcategory of Eating, as the animal both eats and bites with its teeth? The Gemara answers: No, in cases included in the primary category of Eating, there is pleasure for the animal in the course of its causing damage. In this case of damage caused by biting, there is no intrinsic pleasure for the animal in the course of the damage that it causes, as when the ox bites forcefully, the exclusive objective of the action is to cause damage.
רְבִיצָה וּבְעִיטָה – תּוֹלָדָה דְרֶגֶל הִיא! לָא; רֶגֶל – הֶזֵּיקָהּ מָצוּי, הָנֵי – אֵין הֶזֵּיקָן מָצוּי.
Traduction
The Gemara asks: Aren’t crouching upon items and kicking items in order to damage them each a subcategory of Trampling, as the animal crouches by bending its legs and kicks with its feet? The Gemara answers: No, in cases included in the primary category of Trampling, the damage is commonplace, as it is caused in the course of the animal’s walking; in these cases of crouching and kicking, the damage is not commonplace, as animals do not typically kick or crouch upon utensils.
Rachi non traduit
רביצה תולדה דרגל היא. דעל ידי כפיפת רגלים היא רובצת:
רגל הזיקה מצוי. דכל שעה היא מהלכת ואם יש כלום תחת רגליה היא דורסת:
הני אין הזיקן מצוי. הלכך תולדה דקרן הן דאין הזיקו מצוי ואין הנאה להזיקו ומשלמי חצי נזק כקרן:
אֶלָּא ''תּוֹלְדוֹתֵיהֶן לָאו כַּיּוֹצֵא בָּהֶן'' דְּאָמַר רַב פָּפָּא, אַהֵיָיא?
Traduction
After citing the subcategories listed in the baraita, the Gemara resumes its analysis of the statement of Rav Pappa: But with regard to the statement that Rav Pappa said: There are among them some whose subcategories are dissimilar to them, to which primary category was Rav Pappa referring?
אִילֵּימָא אַהָנֵי; מַאי שְׁנָא קֶרֶן – דְּכַוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – כַּוּוֹנָתָן לְהַזִּיק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ!
Traduction
If we say that his reference was to these subcategories of Goring, what is different about Goring that defines it as a unique primary category? What is different is that the objective of the ox’s action is to cause damage, and the ox is your property, and responsibility for its safeguarding, to prevent it from causing damage, is incumbent upon you, its owner. In these subcategories of Goring, i.e., pushing [negifa], biting, crouching, and kicking, as well, the objective of the oxen’s actions is to cause damage, and the oxen are your property, and responsibility for their safeguarding, to prevent your oxen from causing damage, is incumbent upon you.
Rachi non traduit
מאי שנא קרן. דמחייב דכוונתו להזיק כו':
אֶלָּא תּוֹלָדָה דְקֶרֶן כְּקֶרֶן, וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא – אַשֵּׁן וָרֶגֶל.
Traduction
Rather, it is apparent that the status of a subcategory of Goring is like that of the primary category of Goring, and when Rav Pappa says: There are among them some whose subcategories are dissimilar to them, he was referring to Eating and Trampling.
שֵׁן וָרֶגֶל הֵיכָא כְּתִיבִי? דְּתַנְיָא: ''וְשִׁלַּח'' – זֶה הָרֶגֶל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר''.
Traduction
The Gemara asks: Where are Eating and Trampling written in the Torah that led them to be classified as primary categories? The Gemara answers: The source is as the Sages taught in a baraita: The verse states: ''If a man causes a field or vineyard to be eaten, and he sends forth his animal, and it consumed in the field of another'' (Exodus 22:4). The two parts of the verse are referring to different categories: ''And he sends forth,'' this is a reference to the primary category of Trampling, as sending forth results in the animal trampling another’s produce and damaging it, and likewise it states: ''Happy are you that sow beside all waters that send forth the feet of the ox and the donkey'' (Isaiah 32:20). Clearly the term ''send forth'' is a reference to trampling by the feet of the animal.
Rachi non traduit
ושלח. את בעירה:
''וּבִעֵר'' – זוֹ הַשֵּׁן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר
Traduction
''And it consumed,'' this is a reference to the primary category of Eating, and likewise it states: ''And I will utterly sweep away the house of Jeroboam, as one consumes with
Tossefoth non traduit
כאשר יבער הגלל. פי' ר''ח כמו נדבכין די אבן גלל (עזרא ו':
ד') שהשן דומה לאבן שייש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source